הפרשה מתחילה בכך שישנה סכנה שאם יראו ישראל מלחמה ישובו למצרים, לכן צריכים הם להיפגש בתחילה במצב שבו הם צריכים רק לגלות את נכונותם לפעול ואז: ד' הוא הנלחם להם. לאחר מכן מגיע שלב בו יורד מן מן השמים, גם כאן לכאורה צריכים הם להיות פאסיביים לחלוטין. אך לא כן היא שהרי צריכים הם בכל זאת לעשות פעולה בעצם "ולקטו העם דבר יום ביומו"...